האם סין הופכת למובילת החדשנות העולמית ועומדת להחליף בקרוב את ענקיות האינטרנט במערב?

תראו מה לכתבנו שחף שב ארצה היה להגיד על זה לרדיו הבינלאומי של סין

בזמן שרבים במערב עדיין רואים בסין מדינה שמתמחה בייצור המוני זול של מוצרים פשוטים ולא איכותיים, הסינים כבר מזמן לא רואים את עצמם ככאלה. האסטרטגיה החדשה שיוצאת מבייג'ין נועדה לשכנע בכך גם את העולם, לשנות את הסטריאוטיפ של "Made In China", שהפכה למילה נרדפת למוצר זול ולא איכותי, ולהנחיל מיצוב יוקרתי יותר של "Designed In China".

אסטרטגיה זו הנקראת Made In China 2025 פורסמה כבר לפני שנתיים על ידי ראש הממשלה לי קאציאנג אך רק לאחרונה התקבלו ההנחיות הממשיות כיצד ליישמה בפועל, כולל שדרוג התעשיות המסורתיות של סין. שדרוג התעשיות הוותיקות יעשה על ידי שילוב טכנולוגיות מתקדמות כמו הדפסה תלת מימדית, ביג דאטה ואינטליגנציה מלאכותית. בשורה התחתונה הכוונה להפוך את סין למעצמת ייצור חכמה, יעילה, איכותית וחדשנית יותר.

לטענת בכירים בממשל הסיני השילוב של טכנולוגיות אינטרנט, יזמות וחדשנות בתעשייה יכול ליצור "מהפכה תעשייתית חדשה" שתצעיד את סין להיות הכלכלה הראשונה בעולם לפני ארצות הברית.

מדו"ח שפורסם בחודש שעבר על ידי חברת הייעוץ BCG עולה כי אם תמשיך המגמה הנוכחית, ב-2018 יהיה היקף הוצאות המחקר והפיתוח בסין כפול מזה שבארה"ב. על פי הערכת BCG, ההשקעה בסין על מחקר ופיתוח תעמוד על 658 מיליארד דולר ב-2018 לעומת 312 מיליארד דולר בארה"ב. גם לפי תרחיש זהיר יותר של BCG, ההשקעה במחקר ופיתוח בסין תעמוד ב-2018 על 434 מיליארד דולר, גבוהה משמעותית מארה"ב.

כבר היום אפשר להיווכח בחברות סיניות רבות שמשווקות מוצרים באיכות שונה ממה שהתרגלנו אליה בעבר, כמו למשל חברת הטכנולוגיה וואווי שחרטה על דגלה את נושא איכות המוצרים. דוגמה נוספת לשיפור האיכות והקניין הרוחני היא המאבק שעושה ענקית המסחר עליבאבא בכל הקשור למניעת זיופים בזירות המסחר שלה.

הממשל הסיני פועל במקביל לעודד חינוך לחדשנות בבתי הספר ובתעשייה בין השאר על ידי הקמת מרכזי חדשנות. כבר היום יש כ-15 כאלו ברחבי המדינה ומספרם צפוי לגדול ל-40 עד שנת 2025, תפקידם של מרכזים אלו הוא לעזור לפתח טכנולוגיות חדשות ושיטות ייצור חדשניות תוך שימוש בקרנות ממשלתיות ופרטיות. עד כה נראה שהעניין מצליח ונכון ל-2016 מספר הבקשות לפטנטים בבייג'ינג לבדה הגיע לכמעט 190 אלף, עלייה של 21% ביחס לשנה הקודמת. מתוכם 100 אלף בקשות לרישום פטנטים היו עבור המצאות, עלייה של 17% בהשוואה לשנה שעברה.

מרכזי חדשנות נועדו לייצר פתרונות לשוק המקומי אך ניתן לשער כי מה שיוכיח את עצמו בתוך סין יוכל גם לפרוץ את גבולות המדינה. בהקשר הזה אפשר לקחת את הדוגמה של ענקית הטכנולוגיה הסינית שיאומי, שהפכה לחברת המכשירים הסלולריים השנייה בגודלה בהודו מאז 2014. גם חברות צעירות יחסית בסין, כמו מיזמי האופניים השיתופיים החדשניים אופו (OFO) ומובייק (MOBIKE), מאיימות לכבוש את העולם. החברות כבר מפעילות שלוחות בסינגפור, בריטניה ואפילו בארה"ב ומתכננות להרחיב עוד יותר את הפעילות הגלובלית שלהן. כל זאת עולה בקנה אחד עם תוכנית "הדרך והחגורה" שמטרתה לחזק את הקשר של סין למרכז אסיה, למזרח התיכון ולאירופה דרך היבשה ודרכן להגיע למזרח אפריקה דרך הים, על מנת להקל על המסחר של סין עם שווקים אלו.

מדוע תהליך זה מתרחש בסין רק כעת? לדברי פרופסור יורי פינס מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, יזמות קיימת בסין כבר שנים אבל המיזמים פעלו עד לאחרונה רק ברמה המקומית, לא פרצו החוצה אל העולם ולכן לא הכרנו אותם עד היום. פינס מסביר כי מדובר בתהליך טבעי שעובר על כל כלכלה או כפי שקרל מרקס היטיב לתאר בחוקיו על הצבר הון לפיהם לא ניתן להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות כאשר הבסיס רעוע וחלש. לכן כל כלכלה על פי מרקס מתחילה בייצור המוצרים הפשוטים ביותר כמו טקסטיל וצעצועים ובהמשך עוברת לייצור מוצרים מורכבים בעזרת טכנולוגיות חדישות. בדומה, המוצרים שיוצרו על ידי יפן עד מלחמת העולם השנייה ואפילו מיד אחריה נחשבו לזולים ביותר אך כיום מוצרים יפניים הם שם נרדף לאיכות ודיוק.

פינס מוסיף כי סין התכוננה לפרוץ לעולם הטכנולוגיה לאורך העשור האחרון כאשר החלה לדרוש מחברות בינלאומיות שפעלו בה להעביר חלק מהמחקר והפיתוח שלהם לתוך המדינה ובכך לספק הכשרה מתקדמת למהנדסים המקומיים. מהנדסים אלו יישמו את שיטות העבודה שלמדו במפעלים ובחברות הסיניות המקומיות.

הפריצה של החברות הסיניות לעולם מעידה על התפקיד שסין מייעדת לעצמה, כמדינה מובילה הניצבת בראש חזית החדשנות והטכנולוגיה לצד ארה"ב והמערב.

נשאלת השאלה מה מקומה של מדינת ישראל בתהליך זה? לאחרונה ביקר ראש ממשלת ישראל בסין ועוד לפני כן נרשמה התקרבות בין המדינות, הרבה בזכות מאמציו של השגריר לשעבר מתן וילנאי, שבתקופת כהונתו חלו הישגיים דרמטיים, כמו אישור הסכם ויזה לעשר שנים בין המדינות ותחילת פעולתה של חברת התעופה הסינית היינאן בקו הישיר תל אביב –בייג'ין. על הפרק עומדת גם חתימת הסכם להקמת אזור סחר חופשי בין ישראל לסין.

מתבקש לכאורה לומר שהישראלים מהסטארט-אפ ניישן יכולים לסייע לסינים בכל הקשור ליזמות וחדשנות, ואכן אנחנו רואים ונמשיך ככל הנראה לראות משלחות סיניות רבות שבאות לארץ לא רק כדי לרכוש טכנולוגיות ישראליות אלא גם במטרה ללמוד את סוד היזמות הישראלית. בנוסף יש משלחות ישראליות לסין שמסייעות לסינים בהקמת מרכזי יזמות וטכנולוגיה.

אבל המצב בפועל יותר מורכב כיוון שסין כבר עשתה כברת דרך גדולה מבחינת חדשנות וטכנולוגיה בתחומים רבים בהן היא כבר לא זקוקה יותר ל"מוח היהודי". כדי באמת להשתלב בשוק הסיני, צריך ללמוד הרבה יותר את השוק הסיני, להבין מה מטריד את הסינים ואיך אנחנו הישראלים יכולים להמציא פתרונות ייחודיים עבורם. בעיות כמו איכות מזון, מים נקיים לשתייה, זיהום אויר, חקלאות ורפואה בעיקר ברמה הכפרית, אלו נושאים בוערים מאוד כיום בסין ומי שיצליח למצוא פתרונות לבעיות אלו עתיד להרוויח בגדול. רק אם תתאים את עצמה לתחומים אלו ולצרכים הסינים, תוכל ישראל להיות שותפה אמיתית להפיכתה של סין למעצמת טכנולוגיה וחדשנות.